אחד הנושאים שלא דנים עליו מספיק זה חוב.
אולי בגלל שהנושא שנוי במחלוקת ויכול לעורר תגובות לכאן או לכאן.

לחוב יש מספר שמות:
חוב, הלוואה, מינוס, משכנתה, מינוף וכו'.
בגדול, הכל אותו הדבר.

מדובר בשמות שיווקיים יותר או פחות לאותו מכשיר (בגדול).
אני אוהב לקרוא לילד בשמו.

אצל רבים חוב נתפס כמשהו שלילי.
אנחנו גדלים תחת האמרה שחוב זה רע, וחשוב לחיות חיים ללא חובות.
מצד אחד זה לא לגמרי טעות, מצד שני זה רק צד אחד של המטבע.

ישנו פער בידע שיושב חזק על המבנה הרגשי שלנו, אצל רבים זה נושא שממש מעורר חרדה, ולא משנה באיזה סוג של חוב מדובר ומהי המטרה שלו.
כאמור, מערכת יחסים מורכבת.

בשביל לפשט, כי אני אוהב פשוט, נוכל להסכים שיש חוב רע, ויש חוב טוב.

לפני הכל, צריך להבין שהעולם מתקיים על חוב.
בלי חוב אין התקדמות, אין מקומות עבודה חדשים, אין צמיחה.
יכול להיות ביקום אחר, כלכלה ללא חוב זה משהו בריא יותר, יכול להיות.
אבל זאת לא הכלכלה שלנו, ועל מנת שנוכל לצמוח מעבר לאינפלציה (שחיקת הכסף שלנו), כמשקיעים, אנחנו צריכים להבין את כללי המשחק, על מנת שנוכל לנצח את המשחק ונמשיך לצמוח.

אז מה זה בעצם חוב רע?
יש מספר סוגים, אבל המרכזי שבהם זוהי הלוואה שרוכשת משהו שערכו יורד, ולא מניב לנו שום ערך פיננסי.
לדוגמא, חופשה, מוצרי צריכה, רכב (במקרים מסויימים) וכו'.

כשאנחנו לוקחים הלוואה, אנחנו משלמים קרן (סכום ההלוואה) + ריבית (מחיר הכסף), במוצר, שערכו יורד ולא מניב דבר, אנחנו בעצם הולכים אחורה מבחינה פיננסית.

אחת הסיבות שאנשים עושים את זה כי זה מאפשר להם לחיות מעל האמצעים שלהם, ותרבות צריכה לא מותאמת למציאות הפיננסית שלהם.

יש כאלה שטוענים, שאם אין לך, אל תקנה, חיים בשחור או לבן, והחיים בגדול סילאן.

אני לא חושב ככה, החיים מורכבים, ויש סיטואציות שאין ברירה.

אל תבינו אותי לא נכון, אני רחוק מלעודד לקחת על עצמך חוב רע, אך אני מבין שלעיתים אין ברירה.
עם הידע הנכון, אפשר לנהל אירוע כזה בצורה מושכלת, ולאפשר המשך איכות חיים תקינה.

חוב הוא כלי, ואם משתמשים בו בצורה לא נכונה, הוא יכול לרסק אותך פיננסית, וזה יכול לקרות מהר מאוד.
מצד שני, אם מבינים איך חוב בנוי, ומשתמשים בו בצורה אחראית, מדובר באחד הכלים העוצמתיים ביותר שיש.

רוב המוחלט של האנשים המצליחים ביותר פיננסית בעולם בנו את עצמם דרך חוב (שלהם או של אנשים אחרים), זה לא במקרה.
הצד השני של המטבע הוא שרוב המוחלט של פושטי הרגל, הגיעו לזה בזכות שימוש לא אחראי בחוב.

אז אחרי כל הדיכאון הזה ומסע ההפחדה כמה חוב זה איום ונורא, בואו נדבר על הצד השני של המטבע.

אז מה זה חוב טוב?
תודה ששאלתם 
אם יש הלוואה שמושקעת בנכס, שמניב לנו תשואה פירותית (שוטפת) ו/או עולה בערכו עם השנים, ברמה הפשטנית, יכול מאוד להיות שמדובר פה באירוע חיובי.

הדוגמא הכי קלסית היא נכס נדלני.
בזכות חוב, אנחנו יכולים לקנות נכס להשקעה עם הון עצמי קטן יותר, והשאר, חוב.

דוגמא מספרית להמחשה לכוחו של חוב (עסקה ממונפת) לעומת עסקת מזומן
שווי נכס – 1 מש"ח
הנחת עליית ערך שנתית – 4%
תשואת שכירות – 3.6% / 36 אש"ח בשנה / 3 אש"ח לחודש.
לאחר שנה
עסקת מזומן – 1 מש"ח
שווי – 1.040 מש"ח
הכנסה משכירות – 36 אש"ח
רווח – 76 אש"ח
תשואה – 7.6%
עסקה עם חוב של 75% / הון עצמי 25%
הון עצמי בעסקה – 250 אש"ח
רווח מעליית ערך – 40 אש"ח
תשואה – 16%
הכנסה שנתית משכירות – 36 אש"ח
הוצאה שנתית על משכנתה – 48 אש"ח (4 אש"ח בחודש)
מאזן שנתי – 12- אש"ח
תשואה – 1.2%-
סה"כ תשואה על העסקה – 14.8%
ברור שזאת דוגמא פשטנית.
ברור שלא הכנסתי עלויות נלוות (קיים ב-2 הסיטואציות).

הכוונה להמחיש את כוחו של מינוף אפילו בעסקה גרעונית בשוטף.
כמובן שכל מקרה לגופו, וצריך לנתח את האירוע, אבל ברמה הפשטנית, אם השקעה מניבה לנו בתקופת ההלוואה (פירותי + הוני) יותר מגובה ההלוואה (קרן) + ממחיר הכסף (הריבית), הרי יש לנו עסקה חיובית.

כמובן שישנם המון משתנים נוספים שצריך לבחון בשביל להבין היתכנות של עסקה כזאת, כמו למשל האם העסקה בתזרים חיובי, האם היא בתזרים שלילי, ואם כן, האם יש יכולת להכיל עסקה מסוג כזה (גרעונית).

על מנת להבין את משמעות החוב אל מול השקעה צריך לצלול למבנה של החוב עצמו.
– נניח שיש השקעה בגובה 500 אש"ח.
– נניח שיש ברשותינו 250 אש"ח הון עצמי.
– נניח שלקחנו הלוואה בתנאים הבאים:
– גובה הלוואה – 250 אש"ח
– ריבית – 6%
– תקופה – 7 שנים
– ההחזר החודשי יעמוד על כ-3,650 ₪
– תשלום הקרן – 2,400 ₪ (ועולה כל חודש)
– תשלום הריבית – 1,650 ₪ (ויורד כל חודש)
– נניח שהעסקה משלמת לנו 6% תשואה פירותית (בשוטף)
– זה אומר 30 אש"ח בשנה / 2,500 ₪ בחודש
– תזרים עסקה – 1,150- ₪ כל חודש
– אורך ההשקעה – 7 שנים
– בסוף השקעה – מקבלים עוד 5% על כל שנה
– סה"כ תשואה מצרפית (ממוצעת שנתית) – 11%

מסקנה –
– מדובר בעסקה גרעונית בשוטף (יותר כסף יוצא מאשר נכנס)
– ההכנסה התזרימית משלמת את כל מחיר הכסף (הריבית)
– ההכנסה התזרימית שוחקת כל חודש כחצי מהקרן

בסוף ההשקעה
– אין חוב
– שווי השקעה – 500 אש"ח + 175 אש"ח = 675 אש"ח
– סכום נצבר מהתזרים השלילי – כ-95- אש"ח
– סה"כ – 580 אש"ח
– נכנסנו עם 250 אש"ח
– רווח – 330 אש"ח
– תשואה לתקופה – 132%
– תשואה מצרפית (שנתית) – 18.8%
– בזכות החוב העלנו את התשואה הכסף מ-11% ל-18.8%

כמובן שיש צורך לשלם "מהכיס" את התזרים השלילי, אך ניתן לראות שלמרות שמדובר בעסקה גרעונית, היא חיובית.
אז ראינו והדגמנו את כוחו של חוב ככלי לצמיחה, אפילו בסביבת ריבית לא פשוטה, אם מוצאים את העסקה הנכונה ויש יכולת תזרימית להכיל עסקה גרעונית.

אבל!

כל עסקה ממונפות, נושאת בגינה סיכונים שיש לקחת בחשבון בנוסף לסיכונים שקיימים בכל השקעה.

נמנה כמה:
– השקעה לא תמיד מצליחה ויש בגינה סיכונים של תשואה בחסר, תזרים נמוך יותר מהצפי ועוד.
– חוב תמיד צריך להחזיר!
– יש להערך למצב של תשלום חודשי של רוב החוב אם לא את כולו
– במידה וריבית ההלוואה לא קבועה, התשלום עשוי לעלות ויש גם פה להערך תזרימית לתרחיש כזה
זה רק כמה סיכונים שיש לקחת בחשבון, יש עוד.

לסיכום
– לחוב יש 2 צדדים (חוב טוב וחוב רע)
– למי שיש ברשותו תזרים חיובי יש לו 2 אפשרויות השקעה עיקריות ריאליות:
1. הפקדה קבועה לשוק ההון
2. "רכישת חוב" וחיבור להשקעה (עסקה גרעונית אך חיובית)
– ככל שעסקה ממונפת יותר הסיכון והחשיפה גדל
– ככל שעסקה ממונפת יותר התשואה הפוטנציאלית גדלה
– חוב הוא כלי, צריך להבין אותו, לא לפחד ממנו, ולקבל החלטות על בסיס תוכנית וצורך.

אין באמור ייעוץ, התחייבות לתשואה או המלצה מכל סוג.
חשוב להתייעץ עם איש מקצוע לפני כל החלטה.