כל אחד מגיע, מתישהו, לשלב שבו הוא יושב אחה"צ / בערב בבית, עם כוס קפה ביד (לחובבי הז'אנר), וחושב מחשבות.

לחשוב מחשבות, מצרך נדיר בימינו, הוא מצב שמתאפשר כשהילדים כבר קצת גדולים או שזה מאותם ימי המזל שהילד מתקשר ומבקש ללכת לחבר אחרי הלימודים ולפני שהוא מסיים את הבקשה אנחנו מסכימים.

אז אנחנו מוצאים את עצמנו עושים רשימות בראש לגבי ההישגים שלנו ומה יש ומה אין לנו, התקדמנו קצת. 

אנחנו בשנות ה-30/40 פלוס, 2-3 ילדים, נשואים בזוגיות או שלא, התקדמנו מקצועית, ההוצאות עלו, גם ההכנסות, אנחנו ממושמעים, בתזרים חיובי (לא סכומים משוגעים), אנחנו מושקעים בשוק ההון (פנסיה שנצברה קצת, קה"ש אם יש, או גמ"ש).

אולי יש לנו דירה בבעלותנו או שאנחנו גרים בשכירות ויש לנו דירה להשקעה, או שבכלל ההון שלנו מושקע בדברים אחרים, והיינו מספיק חכמים כדי לדעת שלא חשוב איפה ההון (שאין לו מטרה לטווח הקצר) העיקר שהוא לא שוכב לו בבנק.

אבל מה עושים עכשיו?
יש לי מה להגיד על זה
אבל לפני שאגיד
כל מה שאני כותב אלו רעיונות כלכליים כלליים, ניתן וחשוב לדייק מול אנשי מקצוע.
אין באמור המלצה.
אני מתכנן ויועץ פיננסי, יזם ומשקיע.

ואני מתעקש להזכיר לכם שכל השקעה נושאת עמה סיכון.

אז מה יש לי להגיד?
אני מניח שלאחר כל הסיכום הזה שעשיתם לכם בראש הגעתם לשלב שאתם מתחילים לחשוב על
– איך אני מגיע לחופש כלכלי?
– מה זה בכלל חופש כלכלי?
– יש מצב שאני לא חייב לעבוד עד גיל הפנסיה?
– איך אני עוזר לילדים שלי להתחיל בצורה קלה יותר?
– מה אני עושה עם הכסף הפנוי שלי בכלל?

אז במסגרת המחשבות שלי הגעתי לכמה כיוונים שיאפשרו לכם חומר למחשבה, ולמה כמה כיוונים?

כי כמו שאנחנו אנשים שונים, גם בהשקעות לכל אחד יש כיוון שהוא מרגיש יותר נוח איתו.

מה זה לדעתי חופש כלכלי?
עבורי, זה סכום כסף שנכנס כל חודש, ללא קשר לעבודה השוטפת שלכם, ומכסה את ההוצאות השוטפות שלכם, לא פינוקים, לא חופשות, (לא שהייתי כועס אם כן) שום דבר מעבר למה שמאפשר קיום עבורכם ועבור המשפחה שלכם.

אני קורא לזה מחיר הלחם.

איך מגיעים לזה בכלל?
מן הסתם אצל כל אחד מחיר הלחם שונה. יתרה מכך, יכול להיות שיש כאלה שגם חצי חופש כלכלי יהיה נהדר עבורם, כי הם אוהבים לעבוד, זה מעצים אותם, זה מעניק להם משמעות, ערך, ומענה לצרכים חברתיים. מספיק שחצי מסכום מחיר הלחם, יקנה להם שקט נפשי ותחושת חופש.
אני אחזור לזה בהמשך.
אני חייב לעבוד עד גיל הפנסיה?
עניין של החלטה, וכמו כל החלטה, יש לה מחיר.
גם לזה אחזור לזה בהמשך.

עזרה לילדים
מודה שהנושא מאוד משמעותי עבורי.
כאשר כל אחד מילדי נולד, החלטתי שאני אכפיל את הסכום שהמדינה נותנת לו. מדובר בסכום זניח שנבלע בתוך החשבון והוא לא יורגש אם אאפשר לו להיכנס לשוטף שלי. מדובר על קצבת ילדים שהיא כ-150 ₪ פלוס 50 ₪ מהתכנית ״חיסכון לכל ילד״.
הייתי צעיר, ומטבע הדברים רמת ההשתכרות שלי הייתה נמוכה יותר, יחד עם זאת, להכפיל את זה ולהוסיף עוד 200 ₪ על ה-200 ₪ של המדינה, היה פשוט ולא מורגש. לא הכסף שנכנס ולא הכסף שיצא.

כל ילד קיבל 400 ₪ לחודש, ישירות להשקעה ארוכת טווח, וכאשר הגיע/יגיע לגיל 10 אוסיף עוד 200 ₪ (יכולת ההשתכרות השתפרה) אזי, 600 ₪ בחודש, ישירות לגמ"ש, שגר ושכח, מושקע לטווח ארוך בשוק ההון, תשואה ריאלית פלוס מינוס, בגיל 20-21, יהיה לכל ילד 250 אש"ח.

הסכום הזה פלוס סכום קטן שהילד יוסיף (חינוכית, אני מאמין בעבודה מגיל צעיר ככלי לעצמאות אישית)
יהוו הון ראשוני לדירה להשקעה על שמו (ילד בגיל הזה לא צריך דירה למגורים וכנראה גם לא יצטרך עד גיל 30).

דירה ללא מיסוי ועם יכולת מינוף מקסימלית, שכירות שמכסה את המשכנתא, וגם אם יהיה תזרים שלילי, אעזור לו בהפרש, עניין של מאות בודדות של שקלים, אם בכלל.

אם ירצה למכור או לא, השווי של הילד בגיל 27 פלוס מינוס, יעמוד על כ-600 אש"ח.
במקביל, אעשה עם הילד עסקה, אתה תמשיך לחסוך, את הסכום שאני חסכתי, ואני אמשיך לחסוך לך באותו סכום.

שוב, מדובר בכ-200 שח לכל אחד, סכום לא מורגש אבל לאורך זמן זה עושה דברים נפלאים.
והנה לפני גיל 30 בלי הרבה מאמץ, והקרבה, תהיה לו התחלה של כ-700 אש"ח, רק שלו.

הכי חשוב, שהוא חלק מזה, הוא למד, הוא היה שותף, הוא מועצם, והלמידה תשרת אותו הרבה יותר מהכסף עצמו.

חוזר בחזרה אלינו
הכנסה ממקורות שהם עבודה או עסק, היא לא הדרך היחידה, את זה רובכם יודעים.
הרוב, חושבים על דירה כהכנסה, מהשכירות שמתקבלת, וזה נכון, בגדול. יחד עם זאת, ברוב המקרים לאורך המון שנים השכירות משלמת משכנתא, ולא מייצרת הכנסה (תזרים חיובי), זה לא רע בשום צורה, זה פשוט משרת גדילה הונית, ובסופו של דבר, אם בסגירת המשכנתא או בסיומה, ניתן להפוך את זה לאפיק שמייצר הכנסה במקביל לגדילה הונית (עליית ערך).
דרך נוספת, היא להקים הו"ק הפוכה מכסף שמושקע בשוק ההון.

הכלל הוא למשוך סכום נטו שהוא פחות מהתשואה הממוצעת, על מנת שלא לשחוק את הקרן.

לדוגמא, אם שוק ההון מייצר 5% נטו (אחרי דמי ניהול), אזי רצוי שתמשוך לא יותר מ-3% שנתי נטו אחרי מיסוי (המרווח הוא על האינפלציה שבתקופות נורמליות הוא סביב ה-2%).

כמובן שניתן לשנות ולהתאים על בסיס הצרכים האישיים ולמצב השוק בפועל.

ישנם אפיקים תזרימיים שונים שיודעים לייצר תשואות גבוהות יותר, אני לא אכנס לזה כרגע.

הרעיון הוא שכל אחד צריך לחשוב עם עצמו, כמה הון, או במילים אחרות שווי, הוא צריך בשביל לייצר לעצמו הכנסה פסיבית שתכסה את מחיר הלחם או כל יחס שירצה לכסות.

הון שוכב בנדל"ן (אקוויטי), סכומים שיושבים בשוק ההון (גמ"ש, קה"ש, פ.חיסכון או כל כלי אחר), השקעות בנדל"ן בחו"ל, השקעה בקרנות, או כל דבר אחר.

זה לא משנה איפה, יש לך שווי אישי, אתם חייבים לדעת מהו, השווי האישי, ניתן להנזיל אותו למקור הכנסה כנגד עצירת/האטת הצמיחה, הכל תלוי במצבכם בחיים ובצרכים שלכם.

בנקודות קיצון, ברגע שאתם רוצים להגדיל הון, אתם לא מושכים כלום וכל רווח תזרימי חוזר להשקעה. ברגע שאתם מושכים הכנסה, אתם לא גדלים בהון, וכמובן שאפשר גם לייצר פתרון באמצע.

לכל החלטה יש מחיר, זה לא מסובך, זה חשבון.

דירה בבעלותכם מייצרת לכם גדילה הונית לא רק מתזרים חיובי, וגם אם אין תזרים חיובי, ואף שלילי, זה לא אומר שאתם לא גדלים: יש עליית ערך, יש שחיקת משכנתא, ולעיתים יש תזרים חיובי, שאם לא נמשך וחוזר להשקעות אחרות, ומייצר עוד, זוהי גם גדילה הונית.

קרנות השקעה שמייצרות תזרים רבעוני, אם לא נוגעים בהן ומחזירים את זה להשקעה, זוהי עוד דוגמא לגדילה הונית.
אלו כמובן שתי דוגמאות מיני רבות, קחו את זה למקום האישי שלכם.

לצורך המחשה, אם אתם יודעים לייצר תשואה של 6-7% (עליית ערך, תזרים, שחיקה, תשואה), ולא משנה במה, ואתם רוצים למשוך הכנסה של 4% נטו נניח, מתוך הבנה שאתם עוצרים את הגדילה ההונית שלך, אז כל 1 מש"ח הון, יוכל לייצר לכם כ-3.5 אש"ח הכנסה חודשית.
3.5k * 12 = 42k / 1m = 4.2%

תחשבו על מספר לחם החודשי/שנתי, ותגיעו ליעד ההוני שלכם.

כמה שנים, כמה תזרים חיובי, כמה חוסכים, לאן מפרישים, איזה סוגי נכסים קונים, ומה המחירים שצריך לשלם.
זה יענה לכם, כמה הכנסה ריאלית אתם יכולים להגיע (כל ההכנסה, חצי, חלק, מה שאתם מגדירים), ומתי תוכלו לצאת לפנסיה.
הכוח וההחלטה אצלכם, זה לא מסובך.

אם אתם ממושמעים, יודעים להתנהל בצורה אחראית, לחיות לפי האמצעים שלכם, להיות בתזרים חיובי חודשי, לדחוף כל חודש סכום חיסכון לגמ"ש, לא משנה אם השוק עולה או יורד, זה יאיץ משמעותית, בצורה שאתם לא יכולים לתאר לעצמכם את ההגעה ליעדים שלכם, ובגיל 60, תוכלו לנייד את כל מה שנצבר לפנסיה שלכם, הרוב אגב, זה ריבית דה-ריבית, כסף שלא אתם חסכתם, והכל, פטור ממס, זה המון כסף.

אצל חלקכם יש קה"ש – זהו כלי שנחסך ברובו ע"י מישהו אחר (מעסיק + ריבית דה-ריבית), והוא חלק משמעותי בגדילה ההונית שלכם.

מי שלא יגע בזה עד גיל 60 (ומאוד מומלץ לא לגעת אף פעם!!), יגלה שיש לו כ-2 מש"ח פטור ממס (למי שלא הפקיד מעבר), כסף שמישהו אחר חסך את רובו עבורכם (למעלה מ-90% מהכסף הנצבר הינו הפרשת מעסיק וריבית דה-ריבית). אין דברים כאלה בעולם.

תיכנסו למחשבונים באינטרנט ותשחקו איתם, מבטיח לכם שזה יכניס לכם דרייב חיובי, יחדד מטרות ויפתח מחשבה שמייצרת מציאות.

ואף מילה על פנסיה, שהיא, בפני עצמה, כלי מצויין שמתווסף על הכל בגיל הנכון.

המטרה בעיני היא לייצר מקורות הכנסה נוספים ללא שחיקת הקרן, משהו שיאפשר פרישה מוקדמת, גם אם זה אומר הורדת היקף משרה, 10-15 שנים לפני גיל הפרישה, זה יכול להוות שינוי יוצא דופן באיכות החיים, וכל זאת ללא פגיעה בהון (שווי אישי) שנצבר, משהו שיאפשר העברה דורית, משמעותית לילדים שלנו.

זאת לגמרי בחירה אישית אינדיבידואלית של כל אחד

מקווה שנתתי חומר למחשבה וערך, אני יודע שזה קצת מבלבל, אבל שמבינים, זה לא מסובך.
שיהיה לכולם בהצלחה מכל הלב